שמחתי על שנפל בחלקי להביא לקהל ברמת גן וגם לחברים במועצה אזורית גן רווה את סיפורו של המשורר האהוב, נתן יונתן, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להולדתו.

נתן קליין, יליד קייב שעלה ארצה עם משפחתו בגיל שנתיים, בחר לימים לשנות את שם משפחתו ליונה (שם אביו) + נתן (שמו הפרטי) וכך קיבלנו 'יונתן', נתן יונתן.

שיריו הנפלאים גדושים באהבת האדם והטבע ורבים מהם מהווים גם היום את פס הקול הלאומי והתרבותי שלנו.

אחד משיריו הבולטים והמרתקים של נתן יונתן שהפק לקלאסיקה הוא:

"דוגית מוסעת מפרשיה שניים, ומלחיה נרדמו כולם"…

השיר נכתב לפני שנים רבות, אך נדמה שנשאר אקטואלי גם בימינו אלה.

שלמה ארצי, חברו הטוב של יונתן כותב על שיחה שניהלו השניים בעניין זה:

"זה שיר על תרדמת, על הזנחה, על היבריס, על דוגית המחפשת יחד עם אנשיה שנרדמו בשמירה את דרכה. כך אפילו הסביר לי אישית נתן יונתן חברי באחד הימים כששתינו קפה בוץ ביחד בעבודת בית בין זמר ומשורר".