'בגלל המצב אנחנו מבקשים הרצאה בלי מוזיקה' ביקשו החבר'ה מבית יצחק. 'אנחנו כל כך רוצים להתחבר לשורשים הציוניים ולדמויות המופת שהקימו בארץ ישראל מדינה ליהודים' הוסיפו.

הבוקר סיפרתי לחברים על ייסודה של האקדמיה העברית הראשונה לאָמנות ולאוּמנות בא"י ועל פרופ' בוריס שץ, האיש שיזם והקים את המפעל הלאומי המפואר, בצלאל. שץ הגיע לארץ ישראל מבולגריה, שם יסד את האקדמיה לאמנות אותה ניהל כעשר שנים.

מדוע תכנית הלימודים כוללת אָמנות ואוּמנות?
כי אמן צריך גם להתפרנס. בראשית המאה ה-20 יהודי ירושלים חיו ברובם מכספי ה'חלוקה', כספי תרומות מנדבנים והיו שרויים בעוני ומחסור. שץ ידע שלא כל אמן יצליח להתקיים בכבוד מפרי יצירתו ולכן פיתח וטיפח במקביל אוּמנויות שימושיות שנמכרו לציבור בארץ ובעולם והכניסו כסף גם למוסד בצלאל, דבר שאִפשר להכניס שיפורים בתכנית הלימודים, חידוש ציוד, העסקת מורים מקצועיים ועוד. בכך הצליח שץ לשלב אמנות וציונות מעשית.

שץ גיבש תפיסת עולם מקיפה בשאלה מהותית שנשאלת גם בימים אלה: מה הקשר בין אמנות ללאומיות? –
'האמנות היא נשמת האומה' נהג להסביר ו'האמנים הם אלה שמאפשרים את בניית הדימוי המאוחד של האומה ונותנים לה ייצוג מגובש וברור… לכן הביטוי הצלול ביותר של רוח העם טמון ביצירה האמנותית שלו'.

פרופ' בוריס שץ נחשב גם היום לאבי האמנות הישראלית ולאחד מגדולי מעצבי האמנות בבולגריה.