בשלהי 1947, ערב פרוץ מלחמת העצמאות, התכוננו צבאות ערב למתקפה כוללת על היישוב היהודי בארץ ישראל. בביירות, רחוק מקו החזית אך קרוב למוקדי קבלת ההחלטות, חיה צעירה יהודייה נאה ובעלת משפחה – שולמית כהן קישיק.

באקראי הגיע לידיה מידע על ההכנות הצבאיות. מתוך תחושת שליחות עמוקה ואחריות לגורל אחיה בארץ, קיבלה החלטה דרמטית: לפעול כמרגלת למען היישוב היהודי – לבדה, בחשאי, וללא ידיעת משפחתה.

כך נולדה "מסייה שולה" – דמות מסתורית שחיה חיים כפולים. היא העבירה ידיעות מודיעיניות יקרות ערך, הבריחה יהודים מסוריה ומלבנון לארץ ישראל, ופעלה במשך שנים תוך סיכון חייה בכל רגע. אומץ ליבה ותושייתה יוצאת הדופן הביאו להצלת אלפי נפשות והפכו אותה לאגדה חיה.

שולמית כהן קישיק – המרגלת הנועזת מביירות – לא רק שירתה את העם במחתרת, אלא גם הוכיחה שהגבורה אינה נחלתם של לוחמים בשדה הקרב בלבד, אלא גם של אישה אחת, נחושה ובלתי מנוצחת.